על ההבדלים בין חדלות פירעון לפשיטת רגל

לקוחות רבים פונים אלינו עם השאלה מהו הליך חדלות פירעון והאם מדובר בהליך שונה מפשיטת רגל? מטרתו של מאמר זה לשפוך מעט אור על הנושא ולעמוד על מספר הבדלים מהותיים בין שני ההליכים הללו.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"), זהו חוק אשר נכנס לתוקפו החל ממועד ה15 בחודש ספטמבר שנת 2019 ומטרתו להחליף מספר חוקים ישנים אשר היו קיימים קודם לכן, ביניהם פקודת פשיטת הרגל אשר נוסדה עוד בימי תקופת המנדט הבריטי!
הליכים שנפתחו לפני תאריך 15.9.2019 ינוהלו בהתאם לחקיקה הישנה והליכים שייפתחו לאחר תאריך 15.9.2019 ינוהלו בהתאם לחקיקה החדשה.

בדומה להליך פשיטת הרגל, גם הליך חדלות פירעון הינו הליך אשר מטרתו להסדיר את פירעון חובותיו של יחיד (בין היתר), הנמצא או העלול להימצא במצב בו אין ביכולתו להשיב את חובותיו לנושים.
על אף הדמיון הרב בין שני ההליכים, קיימים לא מעט שינויים ביניהם וכעת נעמוד בקצרה להלן על כמה מהשינויים המהותיים שבהם.

הגוף בו מתנהל ההליך:

בעוד בפשיטת הרגל הגוף בו היה מתנהל ההליך היה בית המשפט המחוזי, כעת הגוף בו מתנהל ההליך הוא בית משפט השלום לפי המחוז בו מתגורר החייב ו/או המקום בו מצוי עסקו או לחילופין בלשכת ההוצאה לפועל כאשר הגוף שינהל את ההליך נקבע על פי סכום החוב הכולל של החייב המוצהר במועד הגשת הבקשה לפתיחת הליכים. סכום החוב העולה על 150 אלף שקלים יועבר לבית משפט השלום כאשר סכום הנמוך מסכום זה, ינוהל על ידי לשכת ההוצאה לפועל.
כאשר מדובר בהליך חדלות פירעון של חברה התיק ימשיך וינוהל על ידי בית המשפט המחוזי כפי שהיה בעבר.
בקשה שמוגשת על ידי נושה לפתיחת הליך חדלות פירעון, תנוהל על ידי בית משפט השלום ללא שום קשר לסכום החוב נשוא הבקשה.

תקופה קצובה בזמן:

בעוד פקודת פשיטת לא הגדירה בזמן את משך הליך פשיטת הרגל, הליך חדלות פירעון הינו קצוב בזמן הקבוע בחוק כאשר תקופת ההליך מוגדרת לתקופה של 4 שנים בכפוף לחריגים כמובן אשר עשויים לקצר או להאריך את ההליך במקרים מסוימים.
תקופה זו נחלקת ל3 שלבים עיקריים:
1. ממועד הגשת הבקשה ועד למועד מתן צו לפתיחת הליכים.
זהו השלב שבו נבחנת הבקשה שהוגשה ע"י החייב. לאחר הגשת הבקשה מגיעה הבקשה ליחידה לפתיחת הליכים ושם נעשית בדיקה של כל המסמכים אם הוגש הכל תקין. אם יש חוסר פונים לעורך הדין של החייב להשלמת מסמכים. במידה והכל תקין ניתן צו פתיחת הליכים ומתמנה נאמן. ההליך עובר לטיפול המחוז בית המשפט/הוצאה לפועל על פי הסמכות המקומית.

2. שלב הביניים: השלב שהוא לב ליבו של ההליך. הנאמן מגיש דו"ח בקרת ביניים ודו"ח ממצאי בדיקה שזהו הדו"ח העיקרי בהליך. הנאמן בעצם נדרש לעשות בירור לגבי נכסיי החייב ולבדוק את נכונות הדוחות אשר הוגשו על ידו.
3. שיקום כלכלי: ממועד למתן צו שיקום כלכלי ועד לסיום ההליך. זהו השלב שבעצם לאחר הדיון בבית המשפט ניתן הפטר מותנה לחייב בדרך כלל ל3 שנים על פיו על החייב לעמוד בתשלומים שנקבעו לו ולאחריו במידה והכל עובר כשורה ניתן ההפטר המיוחל.

לשינוי זה חשיבות רבה היות והוא מייצר וודאות גדולה יותר לחייב שכבר בתחילת ההליך- יודע מתי יגיע לסיומו בשונה לגמרי מהליך פשיטת הרגל בו לעיתים מוצאים עצמם חייבים בתוך ההליך תקופה העולה על 10 שנים.

סמכויות הגוף המפקח על ההליך:

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה"), הוא הגורם המנהלי של המדינה, האחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) של חייבים (אדם פרטי, או עוסק מורשה או עוסק פטור) שנמצאים או עלולים להימצא במצב של חדלות פירעון.
הממונה, בין היתר, מוסמך לתת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לבקשת חייב, להכריע בבקשות שונות ולהמליץ לבית המשפט האם לתת לחייב צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות).
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא יחידה במשרד המשפטים ופועל מכח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018אשר נכנס לתוקף ב-15.09.2019.
בטרם נוסד חוק חדלות פירעון כונה הממונה – "כונס הנכסים הרשמי".
עם היווסדו של חוק חדלות פירעון הוחלף השם לממונה ונוספו לו סמכויות רבות אשר לא היו קיימות קודם לכן במטרה להפחית את העומס מבתי המשפט, רשמי ההוצאה לפועל והנאמנים.
כך למשל, בעוד בעבר בקשה לאישור הפעלת עסק במהלך פשיטת רגל הייתה מוגשת לבית המשפט, כיום בקשה זו מוגשת לאישור הממונה.
עוד בקשות שמוגשות לממונה (חלק מהם):
• אישור מתן הפטר;
• מימוש נכס בתקופת ביניים;
• בקשה להותרת סכום נוסף על דמי מחיה ביחיד;
• עיון במסמך המצוי בידי הנאמן;
• בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נוסף כנגד אותו יחיד כאשר מדובר בחובות חדשים שנוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

לסיכום:
קיימים בחוק חדלות פירעון המונה כ381 סעיפים, עוד שינויים רבים מהליך פשיטת הרגל המיושן. עיקר השינוי בעיניי הוא התפיסה של בתי המשפט בצורה בה הם צריכים להסתכל על חייב אשר נקלע להליך חדלות פירעון. בעוד בעבר חייב היה עשוי להיחשב כפושע, היום התפיסה הרווחת היא כי מדובר באדם שכשל כלכלית ועל החברה לנסות ולשקם אותו על מנת להוציאו לדרך חדשה. ניתן להבין זאת כבר משמו של החוק – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הרציונל שעומד מאחורי החוק הוא, כי חייב המתנהל בתום לב לפני ההליך, במהלכו ואף לאחריו, על החברה ליתן לו את האפשרות לצאת לדרך חדשה ולקבל הפטר על חובותיו גם עם במחיר של פגיעה בנושים תוך הנחה שחייב שלא מצליח לשלם את חובותיו עשוי להפוך לנטל על החברה ובסופו של יום החברה תשלם עליו בדרכים אחרות (מיסוי למשל).

באם אתם מעוניינים לקבל מידע נוסף על ההליך – הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לסיוע והכוונה ואנו נדאג למצות את זכויותיכם על הצד הטוב ביותר

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין .

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.